גם תורי הגיע, וביתי הקטנה עזבה לטיול הגדול בדרום אמריקה.
מרגש ומעורר קינאה.
כן, זה לא סוד שרובינו היינו רוצים בדיוק את זה עבורינו.
כי, מה לעשות, בזמננו לא היה.
אמנם הפרידה לא הייתה כול כך קשה.
א. כבר הזלתי את הדמעות של הפרידה הארוכה הראשונה כשהפכה לכלנית ועבדה תקופה ארוכה בחו"ל.
מתברר שגם מתרגלים להיפרד.
ב. בקרוב ניפגש ממש שם בדרום אמריקה, וליתר דיוק, באורוגואי - פעם השוויץ של היבשת.
כבר שנים שלא, אבל תמיד ארץ הולדתי המקסימה.
מחכים לנו 9 ימים של פינוק, סידורים, בטן גב, נוסטלגיה, וצחוקים בלתי נשלטים, כמו שרק שתינו יודעות.
יהיו כאן מלא תמונות וסיפורים,
יש למה לצפות :)
