דברים אופייניים לוויטנאם בראייה של תיירת של 10 ימים – חלק ראשון
- Raquel Benasayag Piven
- 17 בספט׳
- זמן קריאה 1 דקות
הכי קשוח זה לחצות כביש ברגל.
נהגי המכוניות הם במקום הראשון במסוכנות. לא מזיז להם מעבר חצייה, ולחלקם גם לא רמזור. מזל שאין כל כך הרבה מכוניות.
מה שיש בעיקר זה אופנועים. הם באים בקבוצות מולך, ואיכשהו, שנייה לפני שפוגעים בך סוטים הצידה.
אישה מקומית הסבירה לנו את הנוסחה: לעבור את הכביש בלי להסס ובלי ליצור קשר עין — בדיוק כמו שהם עושים. בפעמים שלא היינו מבוהלות מפחד, זה באמת עבד.
המלונות ושירותי ההסעות אדיבים ביותר.
עושים הכל שתיהני ותרגישי מלכה בחופשה. מרגישים שזה נכון ומהלב, ויחד עם זאת, ברגע סיום השירות לא משחררים אותך בלי שתכתבי ביקורת 10. חשוב להם מאוד, מתוך תחושה שהם עוד בתהליך של בניית תרבות התיירות במדינה.
האמת, אפשר ללמוד מהם שלבקש ביקורת על שירות זו לא מילה גסה. (ועל הדרך, שהזמן הכי טוב לכך הוא עכשיו!).
האוכל שלהם מושלם.
מי שאוהב פירות, ירקות ושרימפס כמוני — זה ממש גן עדן.
הקפה שלהם מעולה. מגיע בכל הצורות והצבעים, ונמצא בערים מרכזיות וגם בכפרים נידחים.
יש היצע רב של סדנאות וסיורי אוכל.
אני השתתפתי בסדנת אוכל מעולה בת חמש שעות בעיר Hoian ובסיור אוכל ב Hanoi- בשני המקרים היה מגוון רחב של מנות, וכולן טעימות להפליא.
בקרוב חוזרת עם עוד המלצות 😊
תגובות