על עצי הזית בבית היווני שלי

כמו בהרבה מגרשים ביוון, גם השטח של הבית שלנו מבורך בעצי זית.

האמת? אני לא ממש יודעת איך הכול התחיל.

כשרכשנו את הבית בן ה־25 שנים, כבר היו בו שתי שורות כמעט מלאות של עצי זית.

בהמשך, כשעיצבנו את הגינה, הוספנו עוד שני עצים בוגרים – כדי להשלים לשתי שורות סימטריות ומסודרות, כמו שאני אוהבת.

אני נהנית לראות את העצים האלו בשטח שלי, כמו גם בכל מגרש אחר.

אין על הצבע הזה – אני משתמשת בו גם בעיצוב פנים וגם בבגדים שלי (אולי כי זה צבע העיניים שלי, ואני פשוט רגילה אליו...).

הגזע שלהם עבה, מפותל. הם עומדים תמיד זקופים, שורשיים, עם נוכחות שקטה ובטוחה.

והנה סיפור קטן מהחורף האחרון:הגינה התמלאה בזיתים, ואותנו מילאה תחושת החמצה.

כל כך הרבה זיתים, וכלום לא ייעשה איתם?

אבל אז טומי, הגנן הרגיש שלנו, קלט מיד את הרגע – והציע לאסוף את הזיתים ולקחת אותם לחבר שמפיק שמן זית.

וכך, בביקור שלנו בסוף החורף, חיכו לנו בבית שני מיכלים ענקיים של שמן זית טרי.

מתנה של ממש.

זה מבטיח לנו ולכל האורחים שמגיעים לבית – שלא נצטרך לדאוג לשמן זית לפחות בשלוש השנים הקרובות.

אגב, למדתי שכדאי לשמור על שמן זית במקום מוצל וקריר – מרתף, אם יש, הוא מושלם.