יום קסום באתונה

כפי שכבר למדנו, ואנחנו יודעים לומר בכל הזדמנות, הכל עובר. גם אם הקורונה עדיין כאן, והמלחמה מולה לא נגמרה, נמצאו דרכים להתמודד, וחזרנו - מי יותר, מי פחות, לסוג של שגרה. כאחת שהשגרה כוללת מספר טיולי חו"ל בשנה - שגרה מבורכת ולא מובנת מאליה- ארוזה בשלושת החיסונים, יצאתי לטייל. השלב הראשון היה חופשת בטן גב במלון חדש ומקסים בערבה. כמה ימים לאחר מכן טסתי ל-5 ימים ללונדון עם חברה טובה. ולאחר שבוע שוב יצאתי ל-5 ימים ליוון עם בן זוגי. הפעם בחרתי לשתף אתכם ביום הראשון לחופשה ביוון, אותו בילינו באתונה. לכתוב על חופשות זה בהחלט לא משהו שאני נוהגת לעשות. אולם, כפי שאני עושה בדרך כלל, הקשבתי לחושי שהובילו אותי בכתיבה זו. אז הינה מתחילים. כשאני מתכננת טיול, אני מבלה זמן ניכר לפני, בחיפוש חומר אודות היעד. מחטטת בכתבות ב"למטייל", קבוצות טיולים בפייסבוק, בלוגריות שונות, ופוסטים של מטיילים ברשתות החברתיות. כשהחומר מובן, אני בונה תכנית (זוכרים? בנית תכניות היא ה - comfort zone שלי ;ׂ) וכך, מצויידת בתכנית די סגורה, אך מוכנה לאילתורים בכל רגע, יצאנו לדרך. כמובן שהקרובים אלי למדו לסמוך על הבחירות שלי, ועל הדרך מאוד שמחים שעול התכנון פוסח עליהם. לאתונה הגענו בלילה, ובחצות כבר היינו במיטות, בדירה נעימה ומרכזית מאוד. *** היום שלנו התחיל מוקדם בארוחת בוקר בבית קפה, בדרך למפגש עם מדריך לסיור בוקר. כשאני מגיעה לעיר שאני לא מכירה, אני אוהבת להתחיל בסיור כללי בעיר, בהנחייה של מדריך תיירים. לחברת free tours יש סיורים נהדרים. בדר"כ אני אוהבת לבחור אותם בספרדית, והפעם זכינו לסיור בהדרכת Carlos, שמתגורר באתונה מזה 15 שנה. הוא הגיע מ San Telmo שב Buenos Aires, מצוייד בהמון הומור ארגנטינאי, וסיפורים מלאי קסם שהוסיפו המון עניין לחוויה מעניינת כשלעצמה. הבחור המקסים הזה לקח אותנו לאזורים העיקרים של מרכז אתונה: כיכר סינטגמה, הגנים הלאומיים, איצטדיון האולימפיאדות הראשונות שהתקיימו ביוון ב1904, מקדש זאוס, רובע הפלקה, האגורה היוונית למרגלות האקרופוליס, ושכונה אנפיוטיקה (Anafiotika), שכונה עתיקה מאוד בלה פלקה, שסמטאותיה הצרות והציוריות הן סוד כמוס של המקומיים בלבד. באגורה נפרדנו מ Carlos החביב, לא לפני שדאג לתת לנו רשימה של טיפים: מאכלים שכדאי שנטעם, מקומות שחשוב שנגיע אליהם, והסברים ברורים איך לעלות לאקרופוליס בדרך הקלה ביותר.

*** ההמשך המתבקש היה עליה לאקרופוליס. כאדריכלית פנים, שתוקקתי להגיע לשם כבר הרבה מאוד זמן, ואיכשהו לא יצא עד עכשיו. ההתרגשות שלי לפגוש את מקדשי האלים ואבני היסוד של האסטטיקה וההרמוניה של האדריכלות והעיצוב בכלל, הייתה גדולה. שוטטתי בין המבנים העצמתיים והיפיפיים, פגשתי חברות מהסיור שמקודם (אמא ובת מקסימות מצ'ילה), איתן נהלנו שיחה קרובה, כיאה לאנשים שגדלו בשכנות אלה מאלה.

*** השלב הבא בטיול שלנו נתחם על ידי סיור נוסף בשעה 16.00, הפעם בקפיצה של 180 מעלות, לביקור במבנה של האדריכל הנודע Renzo Piano - המוכר לרוב כאדריכל שתכנן את מרכז פומפידו בפריז. לצורך הגעה למקום ויתרנו על אמצעי תחבורה, והלכנו ברגל כשלושה קילומטר. לא אפתיע אף אחד בלהציע תמיד להגיע ברגל לכל מקום, אם הדבר מתאפשר כמובן. בדרך זו הגענו בהפתעה לרחובות נטולי תיירים, ומצאנו בית קפה צעיר ותוסס, כזה שאפשר למצוא בכמויות גם בתל אביב, שם אכלנו צהרים והרגשנו לגמרי מקומיים. *** הגענו ליעדנו קצת עייפים, אך היופי שהתגלה מולנו השכיח זאת בשניה. מדובר במבנה וגנים של מרכז תרבות שנתרם לעיר ע"י Stravos Niarchos Foundation (יזם ואיש עסקים יווני ז"ל), ונפתח בשנת 2017. המבנה יפיפה - יש בו ספרייה ענקית, ומתקיימים בו אירועים שונים בגלריה החיצונית שלו ובגינה הרחבה שסביבו. פעילויות שונות כמו שיעורי יוגה, תחרויות שחמט, וגם הסיורים כמו זה שהשתתפנו בו, אף הן מתקיימות ללא עלות, כמתנה לאורחי המקום.

בסיום הסיור נשלחנו לתחנת השטל שמסיע את המבקרים למרכז העיר (כמובן בחינם), אך לצערינו פספסנו אותו, ולקחנו מונית. פרס שהרווחנו ביושר עם הצעידה הארוכה שלנו מקודם. ירדנו מהמונית בכיכר Monastiraki, שם ביקרנו בשוק התוסס והידוע. *** לאט לאט הבטן בקשה התייחסות, ובשמחה נעזרנו בהמלצה של המדריך מהבוקר, והגענו למסעדה נהדרת כעבור 5 דקות בלבד. ככלל ידענו שביוון אין הרבה סיכוי שלא נהנה מהמנות שכל מסעדה מקומית מציעה: מוסקה, דגים, מולים, סלט יווני, סופלקי...מה יכול להיות שם לא טעים? המסעדה שלנו בהחלט הייתה בחירה נהדרת, ולמי שמחפש מסעדה טובה באזור מרכזי באתונה, אשמח להמליץ.

*** לסיום היום, שוב התחברתי למידע שאספתי לקראת הנסיעה, וביקרנו במלון New, אשר שופץ בשנת 2011 ע"י צמד מעצבי פנים ברזילאים, שהם אחים, ועושים עבודות מטריפות. ממליצה להסתכל על כל העבודות שלהם באתר. http://estudiocampana.com.br/interior-design/new-hotel/ ישבנו בבר שבגג, בחלל משגע ומרטיט חושים, ובנוסף ליופי שמסביב, שתינו קוקטלים מעולים ואכלנו טירמיסו מושלם. כך שראו זו כהמלצה לסיפוק כל החושים ביחד. *** כאן בהחלט הגיע לסיומו היום הנפלא והיחיד שעברנו באתונה. למזלנו הדירה שלנו הייתה ממש קרובה למלון New, המיטה הייתה מסודרת, ושינה ענוגה מלאה אותנו בכוחות חדשים לקראת המשך הטיול לכיוון הדרום והפלופונז. נכון, הפעם עפתי בכתיבה לכיוון אחר לגמרי, אך הרגשתי שהיום המושלם שחוויתי חייב להיחשף. מי יודע? אולי הדבקתי מישהו/מישהי בהתלהבות שלי, ויום נפלא באתונה מובטח לו/לה גם. אם כן, אשמח לשיתוף שאחרי.

סימטה ציורית ברובע Anafiotika