השבוע לקוחה ותיקה ספרה לי אודות שיפוץ דירה שעשתה לא מזמן חברה קרובה שלה.
תוך כדאי השיחה שהתפתחה, לקוחתי חדת האבחנה שמה לב לשיטת העבודה שלי באופן מדויק.
ואכן, התכנון הדרוש נוצר אצלי די בהתחלה, ברגע שהתכניות מועלות למחשב.
מתי זקוקים לעבודת נגרות?
לאיזה מקום עדיף לקנות ריהוט מוכן?
היכן כדאי ליצור נישה?
מה המיקום המועדף למנורה עומדת?
איך אצור את צורת הישיבה בסלון?
מה יהיה סידור המטבח?
תשובות לשאלות אלה מתקבלות ממש בתחילת הדרך, ועונות בעיקר לדרישות של התכנית.
לדוגמה: הספרייה שבתמונה - שתכננתי עבור חדר שינה - לא נוצרה סתם כך, כי "בא לי" לעשות נישה לספרים.
היא פועל יוצא של מיכל הדחה סמוי הנמצא בצד השני של הקיר.
אמנם היה צורך בעיבוי צד אחד של הנישה על מנת ליצור סימטריה בקירות הצדדיים.
מאידך, היווצרות האופציה לנישה היא הכתבה של התכנית.
כך אני מבינה את הצורך בקיום של אותם הפרטים שצצים בפרויקט.
מה שבטוח, הספריה לא נוצרה כי חשבתי שצריכה להיות כזו בחדר השינה.
ברגע שנוצרה האפשרות לנישה, חשבתי שיכולה לשמש כספריה, ושאלתי את הלקוחות האם יש להם צורך בה?
לשמחתי, לא רק אני חושבת שנוצר פתרון מוצלח, נעים, ותורם לחדר.
תמונה זו נבחרה להשתתף במדור ספריות בחדר שינה במגזין אדריכלות ועיצוב- החדש והמקסים- Cheek 2 Cheek – בגיליונו שני. חודש אפריל 2019.

עיצוב פנים: רחל בנאסייג פיבן
צילום: לוסיאנה ברסלר
Comments